החזון האפלטוני של הטרנס-סופיה – לצאת מן המערה
על פי המשל הידוע של הפילוסוף היווני אפלטון, האדם משול למישהו היושב בתוך מערה, כבול לכיסא ופניו אל הקיר. הוא מסוגל לראות רק את הצללים המרצדים מולו, ומשום כך הוא מדמה שהמציאות היא הצללים הללו. במילים אחרות, האדם כבול בתוך תפיסת עולם צרה הבנויה מפרשנות שטחית ואף מעוותת של עצמו ושל העולם. תוכניותיו ותקוותיו ופחדיו והעדפותיו מבוססים בדרך כלל על תפיסה מצומצמת של המציאות האנושית, על הנחות פשטניות ומוגבלות. אלא שהאדם מסוגל לצאת מעולמו הצר, אילו ישתחרר מן הכבלים הקושרים אותו, יסתובב לאחור ויצעד אל מחוץ למערה, וכך ייפתח למציאות רחבה וממשית יותר.
זהו החזון הבסיסי המניע את הפילוסופיה הרוחנית, או הטרנס-סופיה: החיפוש אחר אופקים רחבים יותר של הבנה וחיים. הוא מבוסס על ההכרה שאני כלוא בתוך עולם צר ומוגבל, או מה שקרוי ,פרימטר, או 'מיתחם' - ועל הכמיהה לצאת אל מעבר אליהם, אל מעבר לגבולותיי, וליטול חלק באופקים רחבים יותר של מציאות.
התהליך הפילוסופי-רוחני מורכב משני מרכיבים: ראשית, חקירה פילוסופית של עצמי ושל הפרימטר שלי. שלב זה הוא מעין פילוסופיה מעשית, או ייעוץ פילוסופי, אשר בו אני חושף את תפיסת העולם אשר בה אני כלוא, כיצד היא מעצבת את הפרימטר שלי ומגבילה את עולמי. מכאן נולד המרכיב השני, של התנועה אל מעבר לגבולות הפרימטר הצר שלי, תנועה שהיא רוחנית בטבעה. כאן האדם פותח את עצמו לצדדים בעצמו החורגים מן הפרימטר שלו, וכך הוא מגלה שהוא יותר מעצמו, יותר מן התבניות והמנגנונים שהוא קורא להם אני. במקביל הוא מגלה שהקיום גדול יותר מן העולם שהוא מכיר.
הכמיהה לצאת אל מחוץ לגבולות היומיומיים אל ממשות גדולה יותר עומד בבסיסן של תפיסות רבות בכל התרבויות ובכל הזמנים – תפיסות פילוסופיות, רוחניות ודתיות. אולם בדרך כלל היא נמהלה במיתוסים ודוקטרינות, תיאוריות, ידע כביכול, חוקים של סמכויות דתיות, ריטואלים וספרי קודש. הטרנס-פילוסופיה מבקשת את היציאה בטהרתה, ללא תיאוריות סמכותיות, אמיתות קדושות, ללא גורו, ללא נוסחאות. אין היא מחפשת לה "מיתחם" חליפי להיכלא בו. שכן, רק בנקודת הפתיחות, רק בנקודה שבה אנו עומדים בידיים ריקות, רק שם אנו יכולים לצאת אל מחוץ למערה, ואל מחוץ לכל המערות, אל מרחב קיום עמוק וגדול וממשי יותר.
תהליך זה חייב להיעשות באמצעות חקירה אישית, חופשית ופתוחה. שום תיאוריה נתונה מראש, שום אידיאולוגיה, שום דת או תיאוריה או נוסחה רוחנית, שום סמכות של ידע-כביכול אסור להן שתעמודנה בדרכה של החקירה הזו. זוהי חקירה שאינה מקבלת שום סמכות, אלא מבקשת להטיל ספק בכל מה שמכריז על עצמו כעל ידוע, סגור וגמור, מובן מאליו. כאן מבקש הדרך מתחיל מן ההתחלה. ודווקא משום שאין הוא מנסה ללכוד את המציאות בנוסחאות ומתודות ותיאוריות, הוא חופשי ליטול חלק בממשות גדולה יותר.
מהי פילוסופיה מעשית ומהו ייעוץ פילוסופי?
הפילוסופיה המעשית כחקירה עצמית חופשית
הפילוסופיה המעשית (Philosophical Practice) מבוססת על ההבנה שהחקירה הפילוסופית רלוונטית לחיי היומיום שלנו. הפילוסופיה אינה שייכת רק למלומדים, אלא לכולנו. אין היא עוסקת רק בתיאוריות מופשטות במשרדו של הפילוסוף המקצועי, אלא בחקירה עצמית בחיי היומיום. שכן החקירה הפילוסופית יכולה להעמיק ולהעשיר את חייו של כל אחד מאיתנו, ולהאיר לנו את רגעי היומיום, את שאיפותינו, מצוקותינו, או בקיצור את דרך חיינו.
הפילוסופיה המעשית היא פילוסופיה המבקשת לתרום לחיי היומיום של האדם. מטרתה לעזור לנו להתבונן בעצמנו, לפתוח אותנו לאופקים רחבים יותר של הבנה, ולדרך חיים עמוקה יותר. להבדיל מגישות פסיכולוגיות, אין הפילוסופיה עוסקת במנגנונים נפשיים אלא בהבנות, אין היא מבוססת על מתודות לשינוי אלא על חקירה שמטרתה חכמה. ולהבדיל מהמוני הכתות הפועלות בימינו ומבטיחות את הדרך אל האושר והישועה, אין הפילוסופיה המעשית מציגה את עצמה כסמכות על האמת וכבעלת ידע. אין היא מניחה שום תיאוריה על מנגנוני נפש או על אנרגיות, אין היא מחויבת לשום דוקטרינה על הרוח ולשום שיטות גאולה, אין בידה שום ידע נסתר.
הפילוסופיה במהותה היא חקירה פתוחה וחופשית. דווקא בנקודה של פתיחות, דווקא במקום שהשלנו מעלינו את ההנחות שלנו, את התלות בסמכות ואת הצורך בתשובות מוכנות, דווקא שם אנו נפתחים למציאות גדולה יותר. הפילוסופיה המעשית יכולה אומנם להשתמש ברעיונות של הוגים מן העבר, אבל לא כסמכות, לא כאמת נתונה, אלא כחומר גלם להעשיר את חשיבתנו העצמית. ואכן, המלה פילוסופיה פירושה ביוונית פילו-סופיה, אהבת החכמה – לא אהבת ידע, לא אהבת מתודות, אלא אהבת החכמה.
הייעוץ הפילוסופי כאחת ממסגרות הפילוסופיה המעשית
הפילוסופיה המעשית יכולה להיעשות במסגרות שונות. אפשר לעשות אותה במסגרת של סדנה המונחה על ידי פילוסוף מעשי שמנחה את המשתתפים לחקור את עצמם. אפשר לעשותה בצורה של אחווה פילוסופית שוויונית, ללא מנחה, המורכבת מקבוצת משתתפים שלכולם רקע פילוסופי. אולם המסגרת הנפוצה ביותר כיום היא הייעוץ הפילוסופי. במסגרת זו, יועץ בעל רקע פילוסופי פוגש את הנועץ במשרדו לפגישה אחת או יותר, משוחח איתו על המצוקות המעסיקות אותו, ועוזר לו לחקור את עצמו, ולהבין את משמעותן של מצוקותיו.
התפתחותה של הפילוסופיה המעשית והייעוץ הפילוסופי בארץ ובעולם
הרעיון שהפילוסופיה יכולה להעמיק את חיינו אינו חדש כמובן. במזרח אפשר למצוא אותו במסורות רוחניות רבות כגון ההינדואיזם, הבודהיזם, הטאואיזם, ועוד. גם בעולם המערבי, התייחסו אל הפילוסופיה הוגים שונים בכל הזמנים – כמו סוקרטס ורבים אחרים – כמנחה את האדם לחיים טובים ועמוקים יותר. יתר על כן, בתקופות היסטוריות מסוימות נחשבה הפילוסופיה כדרך חיים, ולא כעיסוק אקדמי מופשט. אסכולות עתיקות שונות, כגון הפיתגוראים, הציניים, הסטואים, האפיקוריאנים, התוו עקרונות פילוסופיים שעל פיהם חיו חסידיהן.
נהוג לומר שבצורתה המודרנית, הפילוסופיה המעשית נולדה בתחילת שנות השמונים, כאשר גרד אכנבאך פתח את הפרקטיקה שלו בגרמניה. למעשה, פילוסופים בכל הזמנים עסקו במה שניתן לקרוא לו פילוסופיה מעשית, אולם אכנבאך היה הראשון שייסד אגודה שהוקדשה לעיסוק בתחום. מאז התפתח התחום והתפשט לארצות רבות אחרות. הכנס הבינלאומי הראשון, שאורגן על ידי רן להב ולו מרינוף, התקיים בקנדה ב 1994, וכנסים נוספים מתקיימים מאז בכל שנה או שנתיים. איגודים רבים פועלים בארצות שונות, בעיקר באירופה ובאמריקה. הם עוסקים בייעוץ ליחידים ולארגונים, בהעברת קורסים וסדנאות, ובפרסום כתבי עת מקצועיים. אגודות פעילות במיוחד קיימים כיום בספרד, איטליה, נורבגיה, גרמניה, הולנד, בריטניה, וארצות הברית. קבוצות נוספות, וכן פעילים בודדים, פועלים בישראל, דנמרק, פורטוגל, מולדובה, מקסיקו, קולומביה, פרו, אקוודור, ארגנטינה ועוד.
בשנים האחרונות החלו מספר אוניברסיטאות בעולם לתת קורסים ואף תוכניות לימודים בתחום, וביניהן האוניברסיטה של ונציה, האוניברסיטה של ברצלונה, אוניברסיטת המדינה של מולדובה, האוניברסיטה של אקוודור, ועוד. גם אני, רן להב, מעביר כבר יותר מחמש עשרה שנה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לחינוך ובמחלקה לפילוסופיה, קורסים לתואר ראשון ושני בייעוץ פילוסופי.
כמו בכל תחום, קיימות גישות שונות לפילוסופיה המעשית והייעוץ הפילוסופי. גישות מסוימות מכוונות לפתרון בעיות, בעוד אחרות מכוונות לפיתוח הבנה עצמית או חכמה. יש גישות המדגישות חשיבה רציונאלית, ואילו אחרות מתמקדות יותר בהתבוננות בחוויות ורגשות. בגישות מסוימות היחסים בין היועץ לנועץ הם שוויוניים פחות או יותר, ואילו באחרות אלו הם יחסים של מדריך ומודרך. אולם מעבר להבדלים אלו, המשותף לכולן הוא רעיון בסיסי: השימוש בחקירה הפילוסופית לבירור עצמי.
מהו ייעוץ פילוסופי?
הייעוץ הפילוסופי (Philosophical Counseling) הוא אחת מצורות הפילוסופיה המעשית, ולמעשה הצורה הנפוצה ביותר בעולם כיום. להבדיל ממסגרות אחרות של פילוסופיה מעשית, הנערכות בקבוצה או בסדנה, הייעוץ הפילוסופי מתנהל בין יועץ ונועץ. השניים נפגשים למספר פגישות ומשוחחים על חייו של הנועץ ועל מצוקותיו והתלבטויותיו. בדרך כלל הפגישות אורכת כשעה, ומספרן יכול לנוע בין פגישות בודדות עד לחודשים רבים, תלוי בגישתו של היועץ ובצרכיו של הנועץ.
במובן זה הייעוץ הפילוסופי דומה למסגרות פסיכולוגיות של ייעוץ או טיפול. אלא שבייעוץ הפילוסופי השיחה עוסקת לא בתהליכים פסיכולוגיים, אלא בהתבוננות רעיונית: ניתוח ההנחות שמניח הנועץ, דיון במוסריות מעשיו ובמשמעותם, חשיפה של תפיסת העולם המתבטאת בחייו, וכו'. לעתים תכופות מציג היועץ בפני הנועץ רעיונות של הוגים שונים, או אף קורא איתו טקסט פילוסופי רלוונטי, וזאת כדי להעשיר את החקירה ולהעמיק את הבנותיו של הנועץ. משום כך היועץ הפילוסופי הוא אדם בעל רקע פילוסופי, ומקובל בעולם שהוא לפחות בעל תואר שני בפילוסופיה. ארגונים שונים בעולם – באיטליה, הולנד, ספרד, נורבגיה, בריטניה ועוד – מעניקים קורסי הכשרה בייעוץ פילוסופי, אולם למתעניין בהם מומלץ לבחון את רמתם לפני שהוא מתחייב אליהם.
קיימות כיום גישות שונות לייעוץ הפילוסופי, אולם עד כה איש לא מיפה אותן או ניסח את היחסים ביניהן. ארגונים שונים של פילוסופיה מעשית מציירים את תהליך הייעוץ ואת מטרתו בדרכים שונות. באופן הכללי ביותר ניתן להבחין בין גישות המתמקדות במצוקה המעסיקה את הנועץ ומנסות לפתור אותה או להקל עליה, לבין גישות המתמקדות באדם השלם ומנסות לעזור לו לגדול ולהרחיב את אופקי קיומו. בגישה השנייה נהוג לדבר על הבנה עצמית, חוכמה, או על בילדונג (בגרמנית: חינוך הנפש) כעל מטרת הייעוץ.
הייעוץ הפילוסופי על פי גישת הטרנס-סופיה
במסגרת הטרנס-סופיה, הייעוץ הפילוסופי יכול להוות השלב הראשון, הפילוסופי, בתהליך הפילוסופי-רוחני, כלומר הטרנס-סופי. בשלב פילוסופי זה האדם מתבונן בעצמו וחוקר את עולמו ואת גבולותיו.
הרעיון הבסיסי בייעוץ הפילוסופי הוא שבחיי היומיום האדם מפרש את עצמו ואת עולמו ללא הרף. במובן זה לכל אחד מאיתנו יש תפיסת עולם, דהיינו תיאוריה פילוסופית, אלא שאנו מבטאים אותה בעיקר באמצעות התנהגויותינו ורגשותינו, ולא באמצעות מילים. פירוש הדבר הוא שאנחנו חיים תפיסת עולם יותר משאנחנו חושבים ומדברים עליה. משום כך איננו מודעים בדרך כלל לתפיסת העולם שלנו, וכך איננו מודעים עד כמה היא צרה ומוגבלת.
גבולות אלו מצמצמים את חייו, וגם מובילים אותו לעתים למצוקות שונות. במובן זה ניתן להשוות את עולמו של האדם למערה במשל המערה הידוע של אפלטון. על פי משל זה, יושבים בני האדם במערה, אסורים בכיסאות, ופניהם אל הקיר. הם רואים רק את הצללים שמטילה על הקיר האש שמאחוריהם, וחושבים שזוהי המציאות כולה. כך הם לכודים בתוך תפיסה צרה, שטחית ומעוותת וחיים בתוך תחומיה הצרים. במונחים של הטרנס-סופיה, ה'מערה' של האדם נקראת המיתחם, או הפרימטר שלו, כלומר תחום צר ומצומצם של החיים שהאדם מוגבל בתוכו.
הייעוץ הפילוסופי תפקידו לעזור לאדם לחשוף את הפרימטר של האדם, לחקור אותו, ואת הדרכים לצאת ממנו למרחב גדול ועמוק יותר של חיים. היועץ איננו סמכות, שהרי הפילוסופיה היא חקירה פתוחה. אולם הודות לניסיונו בהתבוננות פילוסופית הוא משמש כבן לוויה לנועץ במסעו האישי. בתהליך הייעוץ הוא מציע רעיונות, הבחנות, מושגים, כלי חשיבה והתבוננות, המשמשים לנועץ כמקורות השראה וחומרי גלם, וכך ממקדים ומעמיקים את מסע ההתבוננות העצמית שלו. עצם המודעות לפרימטר עוזרת לאדם למוסס את קירותיו. אולם לפרימטר כוחות התמדה חזקים, וקשה מאד להשתחרר ממנו. לשם כך דרוש תהליך רוחני נוסף, שהוא השלב הרוחני שבתהליך הטרנס-סופי.
תהליך הייעוץ פילוסופי מורכב ממספר צעדים, שהם צעדי הפילוסופיה המעשית בכלל. לנועץ מומלץ לעבור לפחות שלוש או ארבע פגישות, שהוא בדרך הכלל הזמן שבו מתרחש הצעד הראשון של התהליך. פגישות נוספות מאפשרות התקדמות נוספת.
|
|
|
|
|
